עברינות בקרב בני נוער בישראל

עבריינות בקרב בני נוער בישראל

"להציל ילד אחד דרוש כל הכפר כולו"
(משפט סיני עתיק)

מבוא
עבירה על החוק בגיל התבגרות (שלב מכריע בעיצוב הזהות האישית וההשתלבות החברתית) היא לעיתים ביטוי לקשיים של המתבגר לפתח זהות אישית ולהתאים את עצמו לציפיות החברתיות. התפיסה היא שעל החברה לקבל לא רק את האחריות לחינוך, להקניית ערכים ולהשתת נורמות התנהגות במסגרות ממוסדות, אלא גם את האחריות לכישלונם של בני נוער שלא הפנימו ערכים ונורמות מקובלות.

עבריינות נוער מוגדרת כסטייה חברתית (בקרב מתבגרים בני 12-18), האסורה על פי חוק ופוגעת באחרים ו/או בעצמם. עבריינות נוער נבחנת בשלושה רבדים עיקריים: כמות העבירות, אופיין וחומרתן.

מהספרות המחקרית בנושא של עבריינות בקרב נוער עולה בישראל עולה כי אחוזי פשיעה ועבריינות גדולים ביחס לבני נוער ילידי הארץ. זאת בנוסף שהגיל לתחילת פעילות אנטי סוציאלית בקרב עולים נמוך יותר משאר בני הנוער. מדו"ח המחקר של הפורום לנושאי ילדים ונוער, שבחן בעיקר עבריינות של בני נוער עולים מבריה"מ לשעבר, עולה כי יש אופי מיוחד לעבריינות של בני נוער עולים, המתבטא ברמת הארגון שלה ובשימוש באלימות. על רקע שיעורי הפשיעה הגדולים יחסית באוכלוסייה המתוארת
ולצד תובנה שקיימת על הגורמים הרבים לעבריינות אצל מהגרים מתבגרים ובהתחשב באופי השונה של ההתנהגות העבריינית אצלם וחומרתן של העבירות נדרשת מדיניות שונה ופיתוח תוכניות ייחודיות על מנת לבלום ולצמצם את ההתפתחות של התופעה המדאיגה הזו.

הטיפול בעבריינות של קטינים נתון בידי כמה גופים ממלכתיים בהם: יחידות הנוער במשטרה, שירות מבחן לנוער, רשות חסות הנוער ובתי המשפט לנוער. עבודה זו תתמקד בניתוח מדיניות של שרות המבחן לנוער שמהווה גוף שחוקר ומתווך בין המשטרה לבתי המשפט לנוער וממליץ על דרכי טיפול וענישה על כל מקרה לגופו.

גיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות מאופיין בשינויים רבי עוצמה המתרחשים בו זמנית בכל תחומי ההתפתחות (בגוף, בחשיבה, במערכות היחסים ובעולם הרגשי) ומעמידים במבחן את התשתית האישיותית שהתפתחה בעשור הראשון של החיים. השינויים יוצרים עומס אדיר הן על המערכת הפיזיאולוגית (שינויים גופניים, הורמונים,צמיחה , הופעה של סיממנים מגדריים) , הם צורכים אנרגיה, מטלטלים, ומציפים בתחושות של בלבול, חרדה ואובדן שליטה.
"שלב ההתבגרות הוא תקופה של מעבר מסטאטוס הילדות ותלות בהורים לסטאטוס של בגרות . כלומר, ההתבגרות היא תקופה של שינוי חברויות בסיסיות בקבוצות חברתיות, הכולל איבוד של חלק מתפקידי העבר וטרנספורמציה של אחרים, לצד רכישה של תפקידים חדשים". (דר' עדנה כצנלסון, 2005)

המעבר הזה דורש הסתגלות והתאמה לתנאים חדשים. המעבר דורש מאמץ ויכולות מתקדמות אישיות גם משפחתיות וגובר מחירים פיזים ונפשיים רבים. גיל התבגרות מחייב לדעתי תקופה של בילבול ודיפוזיה פנימית, על מנת לאפשר למתבגר לחפש את זהותו, יחד עם זאת שלב זה , דורש גם יציבות וגבולות ברורים מצד "המבוגר האחראי" על מנת להשלים בהצלחה את משימות התפתחותיות של האדם. ולכן
שלב הזה מכיל בתוכו קשיים רבים וסיכוי גדול למשבר ומצבי סיכון .

לגבי היחיד – חוסר הצלחה בפתרון הקונפליקטים של גיל זה עלול לגרום לתסכולים ולשבש את המעבר לבגרות ואת תפקודו כמבוגר, ולהוביל את המתבגר לכתות, לסטייה, לעבריינות ועד להתאבדות.

לגבי החברה – קיים סיכון שתהליכי נעורים לא תקינים יביאו לחוסר השתלבות של הצעירים בחברה, ויערערו בכך את המשכיותו ויציבותו של המבנה החברתי: מרידת קבוצות גדולות שתבוא לידי ביטוי בנשירה מסיבית מביה"ס, בקבוצות גדולות של עבריינים "כבדים" יתקיים ניכור של מתבגרים ואחר כך של צעירים מחברת המבוגרים וערכיהם וכדומה. מצד שני, קיימת סכנה ש"השתלבות יתר" של מתבגרים, או אדישותם, יביאו לחוסר יוזמה ושינוי, ומכאן לקיפאון חברתי.
הילד הגדל מרחיב את העולם החברתי שלו, ובמשא ומתן עם ביה"ס, עם חברים, מורים ומכרים, הוא ממשיך לעדן ולשכלל את מערכת הגבולות הפנימיים שלו. אולם בגיל ההתבגרות מתערערות ההפנמות הישנות. השינויים הדרמטיים המתרחשים בגיל זה בגופו של המתבגר, בחשיבותו ובנפשו, מחייבים בדיקה והגדרה מחודשת של הגבולות. תהליכי חשיבה מתוחכמים מאפשרים לו לבחון מחדש את צווי ההורים, לערוך סלקציה ולארגן מחדש את מערכת הגבולות הפנימיים שלו.
בגיל ההתבגרות קיימים צרכים סותרים, מחד גיסא זקוקים המתבגרים לגבולות ברורים, ומאידך גיסא יש להם צורך לבדוק ולעבור גבולות. (פראוור ומירסקי, 1992)

עבריינות נוער
עבריינות נוער- הינה סטייה חברתית אשר נגרמת ע"י מתבגרים בני 12 עד 18, אסורה עפ"י חוק ופוגעת באחרים (תקיפה, שוד, גניבה) או בעצמם (סמים, אלכוהול) וקיימות סנקציות חוקיות כלפי מבצע הסטייה הנ"ל. (בן ברוך, 2002)
אריקסון, סוציולוג אמריקאי, תאר את הנושא הסטייה החברתית באופן מעניין: לטענתו הסטייה, עוזרת באופן פרדוקסאלי, לשמור על קונסנזוס חברתי. עפ"י דבריו , החברה מפרשת את התנהגות הפרט ומחליטה אם היא מבחינת סטייה או לא. במקביל קיימת גם תיאוריה, הרואה במצבים שבהם מושפע הפרט בעת ובעונה אחת משתי מערכות נורמטיביות שונות ומנוגדות בחלקן מקור עיקרי לסטייה. מצב זה, נוצר בעיקר בחברות רב עדתיות דוגמת חברות מהגרים. במחקרים אלה נמצא כי התנגשות בין ערכים בתרבויות שונות מביאים להתגברות נטייתו של הפרט, השייך למיעוט חברתי, לעבריינות בחברה השולטת (למשל מהגרים מברה"מ נקלטים בחברה ישראלית בעלת אוריינטציה מערבית- מסורתית).

השוואה למדיניות ענישה של בני נוער בארה"ב ובקנדה:
לנוכח התגברות הקולות בעולם המערבי ובארה"ב באשר להחמרת ענישה עם עבריינים קטינים אני רוצה להתייחס למסקנות של סקירה של 5 מחקרים שנערכו בארה"ב וקנדה בנוגע למגמות של "יד חזקה" באכיפת החוק ובענישה כלפי בני נוער. השאלה בנוגע לאפקטיביות של המדיניות נוקשה יותר בנוגע לקטינים עוברי חוק נשאלת במהלך שנים אחרונות במדינות רבות, כולל גם בישראל. בכל חמשת המחקרים רחבי היקף עולתה מסקנה אחת: נערים שנשפטו בבתי משפט של מבוגרים עם נטייה להחמרה בעונשים יחסית לבתי משפט לנוער נוטים לחזור על עבירות שביצעו במידה רבה יותר מאחרים שהענישה לגביהם הייתה שיקומית יותר. כמו כן, המחקרים מראים, כי לתכניות כמו צדק מאחה והתערבויות שיקומיות מסוגים שונים יש הצלחה במניעת עבריינות חוזרת (רצדיביזם).

בעניין האפקטיביות של הענישה המחמירה ניתן להצביע על שתי גישות מנוגדות:
האחת, גישת ההרתעה המאמינה, כי ככל שההליך מחמיר ונוקשה יותר, כך הוא ירתיע יותר את הנער מלחזור על העבירה.
השנייה, גישת התיוג הטוענת, כי עצם ההליך המשפטי משפיע על ההערכה העצמית של מבצע העבירה הקטין וגורם לו לאמץ את הדימוי העברייני שהמערכת יצרה לו. כלומר, זו נבואה שמגשימה את עצמה.

ועוד נתון מעניין שעלה מסקירת המחקרים בנושא זה, שמבין כל הנבדקים, בני הנוער שריצו עונשי מאסר היו בעלי שיעור הרצידיביזם הגבוה ביותר. ולכן, שפיטתם של נערים בבית משפט רגיל, על פי אמות מידה הנוהגות כלפי מבוגרים, לא זו בלבד שאינה מפחיתה התנהגות אלימה של הנערים, אלא אף גורמת לאחוזי רצידיביזם גבוהים יותר ברוב סוגי העבירות- ובעיקר בעבירות אלימות. (לקחי ה"יד החזקה", עו"ד מיכל אהרוני ועו"ד לימור סולומון, 2005)
הסיבות המשוערות לתוצאה זו:
1. הטיפול והשיקום אפקטיביים יותר מהמאסר.
2. הסטיגמה הפלילית של השפיטה בבית משפט רגיל משפיעה על הנערים וגורמת להם להמשיך באורח החיים העברייני.
3. הענישה הפלילית הרגילה גורמת לנערים תחושה כי החברה עושה להם עוול, ויוצרת אצלם תסכול.
4. הענישה גורמת לנערים להתמקד בעצמם ולא בקורבן או בחברה, והם עסוקים בהתמודדות עם העונש ולא בקבלת אחריות למעשיהם.
5. בכלא נלמדות התנהגויות עברייניות.
6. השפעה שלילית על ענישה הפלילית, כמו : השפלה , איבוד כבוד העצמי, החלשת הקשרים למשפחה ולקהילה ותחושת של איבוד הסיכוי לרכישת השכלה ולהשתלבות במעגל העבודה בעתיד.
(לקחי ה"יד החזקה", עו"ד מיכל אהרוני ועו"ד לימור סולומון, 2005)
ברצוני להציג בחלק זה עוד מספר מחקרים אשר עסקו דווקא בהיבט השיקומיי של הנוער העבריין והאופן הענישה בהם היה חינוכי- טיפולי .ממחקר של ד"ר אברהם אופק שבדק את האפקטיביות של הטיפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים בהשוואה למחקרים שנעשו בעולם בנושא זה עלה כי התוכניות של שרות מבחן לנוער אפקטיביות כמעט פי שניים מתוכניות דומות בעולם. במחקר אורך שנעשה לאורך 12 שנה עולה כי שיעור רצדויזם קטן משמעותית ביחס למחקרים אחרים שנעשו בעולם בנושא עבריינות מין באמצעות ענישה מרתיע .

מחקרו של דר" מונא חורי כסברי שבדק את התוכניות התערבות של שרות מבחן לנוער בנושא אלימות מצא כי לבני נוער שהשתתפו בקבוצות טיפוליות בנושא האלימות פחתה התנהגות אלימה הן ברמה המילולית והן ברמה הפיזית באחוזים ניכרים.

עבריינות נוער בישראל
"מגמות עבריינות נוער בישראל משתנות עם השנים בהתאם לרוח הזמן והתקופה, למציאות המתהווה ומשתנה בארץ ובעולם. הנוער בישראל עד ובחלקו שותף לשינוי מגמות עבריינות הנוער בארץ. ניתן לזהות שינוי מגמות על רקע שינוי פני החברה הישראלית. בשנים הראשונות זכתה מדינת ישראל הצעירה לעליות רבות ממדינות שונות... עליה רודפת עליה (1948 עד 1965) ואח"כ ניתן להצביע על עליות בהשפעה על מגמות הפשיעה וזאת מבלי להמעיט בערכו של המצב הביטחוני ,הכלכלי והחברתי". (מסמך של משטרת ישראל 2006).

פרופ' גיורא רהב מדבר על תופעה זו במונחים עולמיים, הוא מסביר שעל בסיס מחקרים רבים בעולם אפשר להבחין בעלייה בפשיעה מיד לאחר גל ההגירה החדש. המהגרים מגיעים לשכונות מצוקה בדרך כלל,עם מוביליות חברתית נמוכה במיוחד ונכנסים למעמד הנמוך ביותר בהיררכיה חברתית.
מקומות גאוגרפים אליהם מגיעים מהגרים מאופיינים בחוסר יציבות מובהק של אוכלוסיה מקומית שמתגוררת שם, כאשר מי ש"מתחזק" עוזב ורק גלים חדשים של אוכלוסיות חלשות מגיעות לאזורים האלה שוב ושוב ובכך משמרות את השיעתוק החברתי. במחקרים רבים נמצא שהדבר מהווה אחד הגורמים הבולטים לאחוזים מרבים בהתנהגות עבריינית בקרב דיירי המקום. בנוסף למעמד הנמוך ביותר בו "זוכים" המהגרים בהיררכיה חברתית, מצוקה נפשית, פיזית וכלכלית בה הם שוהים הם מקבלים תיוג שלילי כתגובה לזרות שהם מסמלים עבור המקומיים. כך הם "מוכנסים" ע"י החברה למעגל קסמים של תיוג להתנהגות שוליים ועבריינות אותו קשה מאוד לפרוץ בעתיד.
השוואה בין התקופות שונות בארץ בפשיעה בקרב בני נוער :

"בשנת 1970 היוותה אוכלוסיית הנוער בישראל 40% מכלל אוכלוסיה בארץ.
גיל הקטינות היה אז 16 שנה ו40% מפשיעה בארץ בוצעה ע"י קטינים גילאי (9- 16). 80% מכלל פשיעת הנוער היו עבירות רכוש.

בשנת 2006- מהווה אוכלוסיית הנוער בישראל 34% מכלל האוכלוסייה בארץ.
גיל הקטינות הינו 18 (מאז 1978), 14.4% מכלל הפשיעה בארץ מבוצעת ע"י קטינים (12-18)
30% מכלל פשיעת הנוער הינן עבריות רכוש.

למרות שהיום אחוז הפשיעה בקרב בני נוער קטן משמעותית ביחס לשנות ה-70, המגמה של אופי העבירות שינתה את פניה. מאז 1970 ואילך, מפנות עבירות הרכוש בקרב בני נוער את מקומן לעבירות אלימות, סמים וסחר בסמים, סחיטה, מין ועבירות מחשב ואינטרנט. מצויים אנו בתקופה בה עבירות הנוער ומעורבותו בפשיעה מדאיגים עד הפיכת הנושא לנחלת תמיד על סדר היום הציבורי בכנסת ובחברה ישראלית". (מסמך של משטרת ישראל 2006)

כיום בשנות 2010 מדאיגה אותי התופעה של דה לגיטימציה תקשורתית ביחס לעולים מברית המועצות לשעבר. כמו שתיארתי כבר קודם העלייה מברית המועצות היא עלייה הגדולה ביותר שישראל ידעה מאז הקמתה שיצרה ויוצרת שינוים רבים על פני החברה. על עלייה זו פועלים גורמים אוניברסליים הקשורים בהגירה וגם ייחודיים הקשורים לאיכותה ומעמדה העולה במהירות בחברה. גם הגודל וגם האיום הרב שהיא מהווה עבור אוכלוסיה המקומית הרבה גורמים להערכתי לכרימיניליזציה של העלייה כולה, ולתחושתי ברגעים מסוימים לדמוניזציה.

היקף הבעיה
על מנת להבין לאשורה את תמונת מצב עבריינות הנוער בישראל עלינו לבחון אותה על פני שלושה רבדים עיקריים: כמות העבירות המבוצעות על ידי בני נוער, אופי העברות וחומרתן. כפי שיוצג להלן בכל שלושת המרכיבים הללו של עבריינות הנוער בישראל חלה עליה, הרחבה והחרפה בעשור האחרון.


כמות העבירות
נתוני העבריינות המוצגים על ידי משטרת ישראל מציגים תמונת מצב עגומה, שאינה אלא שיקוף חלקי של סך עבריינות הנוער בארץ, שהרי מספר תלונות או גילויים של עבירות הוא לעולם נמוך ממספרן בפועל.
לכאורה, ניתן לטעון כי העלייה במספר עבירות הנוער חייבת להימדד גם באופן יחסי ולא רק באופן אבסולוטי, כלומר בהתאם לגודל אוכלוסיה. גם במקרה זה ניתן לזהות את העלייה בהיקף עבריינות הנוער מעבר לעלייה בגודל אוכלוסיית בני נוער. כך עולה כי מספר המופנים על ידי המשטרה לשירות המבחן לנוער עלה בהתמדה במהלך השנים, עד שנת 2005 שמאז ועד היום מהנתונים של שרות מבחן עולה כי חלה ירידה במספר המופנים לשרות. (מסמך של משטרת ישראל 2006 ומצגת של שרות מבחן לנוער 2008)

אופי העבירות
אופי העבירות משתנה, בעבירות רכוש יש ירידה משמעותית וכן קיימת עליה בעבירות אלימות, סמים ומין. לדברי סוזי בן ברוך, ראש מחלקת עבריינות נוער/ אח"מ "קיימת קורלציה בין עליה בכמות ואופי העבירות לעליה בכמות הילדים הנמצאים מתחת לקו העוני". לדבריה הדבר מונע מכמה צרכים, מצורך פיזי בהישרדות ומצורך חברתי של גישור פערים חברתיים.
עפ"י נתוני הלמ"ס של 2006 , שצוינו בוועדה לזכויות הילד בכנסת ישראל,מתוך 2.540.000 ילדים ובני נוער המהווים 34% מהאוכלוסייה בארץ, 820 אלף ילדים ובני נוער נמצאים מתחת לקו העוני, עוד 381 אלף נמצאים בסיכון ו-134 אלף נוספים נמצאים בסיכון גבוה ומיידי. נתונים אלה משקפים אי מקוד תקציבים ועשייה באופן מסנכרן ומתואם בין משרדי הממשלה השונים או משא תוצאה של העדפת הגישה של "כיבוי שריפות" על פני גישה מערכתית בין מערכתית מקדימה. (סוזי בן ברוך, 2006)

חומרת העבירות
אין ספק כי העבירות הפכו לחמורות יותר בשנים האחרונות. אנו עדים לעובדה כי בכל סוג של עבירה חלה החמרה והקצנה של ביטויי העבירה. אם מדובר בכל העבירות של סמים, גם העבירות האלימות הפכו למכת המדינה וכמות הנפגעים עולה באופן חמור, זאת גם עקב השימוש המרובה בכלי נשק קרים וחמים.

עבריינות נוער עולה
כאמור גורמים רבים משפיעים לעבריינות או להתנהגות סוטה בקרב בני הנוער וגם בקרב מהגרים. שילוב בין שתי תקופות משבריות אלא שתוקפות בו זמנית את יציבות הנפשית, המשפחתית, החברתית והכלכלית של הנער/ה הופכות את האוכלוסייה של נוער עולה לאוכלוסיה שנמצאת בסיכון גבוהה לביצוע עבירות.
נתונים סטטיסטים
הנתונים הסטטיסטים שמופיעים במקורות שונים עד שנת 2003 מלמדים על מעורבות יתר של בני נוער עולים בפעילות עבריינית. אפשר לראות כי בתקופה בין השנים 1996 ל-2003 עלה שיעור התיקים הפליליים הנפתחים לבני נוער עולים. עוד עולה כי בני נוער אלו מעורבים בייחוד בעבירות של התפרצות, גניבות וסמים." יש עדויות לכך שלעבריינות של בני נוער עולים יש מאפיינים ייחודיים. העבריינים העולים מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה צעירים יותר משאר בני הנוער עולה. הדבר בולט בייחוד בקרב עולים מאתיופיה. 13% מהעולים מבריה"מ לשעבר ול-22% מהעולים מאתיופיה בעלי התיקים הפליליים נפתח תיק פלילי ראשון בגיל 12-13, לעומת 11% מכלל בני הנוער בעלי התיקים הפליליים. למרות קיומם של מאפיינים ייחודיים, הנתונים הסטטיסטים אינם מעידים כי בני נוער עולים עוברים עבירות אלימות יותר מבני נוער אחרים". (מסמך על עבריינות בקרב בני נוער עולים חדשים לועדת העלייה בשנת 2003).

מנתוני משטרת ישראל משנת 2006 עולה כי 37% מבני נוער הכלואים בכלא הינם בני נוער עולים.
אחוז זהה של חיילים עולים כלואים בכלא צבאי. (מדו"ח של מבקר מדינה 2010)
42% מבני נוער השוהים במוסדות החסות של משרד העבודה והרווחה הינם בני נוער עולים.
יחד עם זאת, מהנתונים עולה כי חלה ירידה בשיעור הרצידיביזם בקרב בני הנוער בכלל ובקרב בני נוער עולה בפרט, משנת 2005 עד 2008.

טבלה להשוואה תיקי עבריינות נוער של עולים מחמ"ע ביחס לכלל אוכלוסיה.
2008 2005 2002 2001 2000 1999 1998 1997 1996 שנים
----------
אוכלוסיה
18.2% 19.4% 21.5% 20.4% 19.2% 19.1% 16% 15.7% 13.7% שיעור התיקים של יוצאי בריה"מ לשעבר מכלל תיקי נוער
12.6% 12% 11.5% 11.1% 10.9% 10.3% 9.8% 9.3% 8.6% שיעור העולים מחמ"ע
מכלל בני הנוער
הטבלה מבוססת על פי הצלבת מידע בין נתונים של שרות מבחן שפרסם במצגת מ-2007 ומסמך ממדור לעבריינות נוער במשטרת ישראל שהוגש לכנסת.

כפי שאפשר לראות בטבלה ובנתונים שהוצגו קודם לכן חלה ירידה בעבריינות נוער בכלל האוכלוסייה משנת 2005 וגם בעבריינות נוער עולה. לצערי לא היה באפשרותי להגיע לנתונים סטטיסטים מהשנה האחרונה של 2009, איך עדיין אפשר לראות שישנה מגמה חיובית המשפיעה על יצוג של בני נוער עולים מקרב כלל אוכלוסיה של בני נוער עובר חוק. קשה לבודד את העובדה לדה-לגיטימציה תקשורתית וחברתית שהתעצמה בשנה האחרונה מגורמים רבים הפועלים על דעת הקהל למעט נתונים "יבשים" של סטטיסטיקה, אבל עכשיו העובדה שהם מופעלים ללא קשר למציאות המשתנה ברורה יותר . התהליך של כרימינוליזציה של אוכלוסיית עולים אולי מהווה תהליך טבעי של התמודדות של הוותיקים עם האיום של "המהגרים החדשים" בכל העולם, כפי שטוען פרופ' רהב, אבל הדבר לא מקטין את תחושת האי צדק והכאב שהדבר גורם לנו כנציגים של אוכלוסיה.

בהמשך העבודה אפרט את הגורמים האפשריים לירידה בכמות העבירות בקרב בני נוער בכלל ובקרב עולים מחבר העמים בפרט.

עבריינות בקרב בני נוער עולים מבריה"מ לשעבר
ממחקרים שונים עולה כי בני נוער עולים מבריה"מ לשעבר נתקלים בקשיים רבים בתחום החינוך. היקף הנשירה מבתי הספר של משרד החינוך בקרב העולים גדול יותר מהאוכלוסייה הכללית. גם בקרב הלומדים נמצא שיעור גבוה יותר של "נשירה סמויה", המתבטאת בהיעדרויות תכופות מהלימודים.

מנתונים של משרד לקליטת העלייה של שנתון סטטיסטי בנושא של ילדים עולים משנת 2007 עולה כי הזכאות לבגרות בקרב בני נוער עולים מחמ"ע בין השנים 2001 ל-2005 היו נמוכים יותר מאשר בקרב תלמידים במגזר היהודי הוותיקים. כמו כן, נמצא כי העולים סובלים מחוסר קשרים חברתיים ומתחושות מצוקה בנוגע לקליטה בארץ יותר בחינוך הפורמאלי לעומת חינוך אלטרנטיבי (כגון בתי ספר "רוסיים" כמו שבח מופת").

ידוע כי קיימת הלימה בין נשירה מבתי ספר להתנהגות סוטה או עבריינית בקרב בני נוער. ואכן מנתונים שפורסמו ע"י משטרת ישראל ושרות מבחן לנוער עולה כי בין השנים 2001 ל-2005 הייתה עלייה משמעותית בפתיחת תיקים פליליים בקרב בני נוער בכלל ועולים בפרט, כאשר השנה עם מספר הגבוה ביותר של מופנים לשרות מבחן לנוער הייתה 2004.

מדו"ח המחקר של הפורום לנושאי ילדים ונוער 2003, שבחן בעיקר עבריינות של בני נוער עולה מבריה"מ לשעבר, עולה כי "יש אופי מיוחד לעבריינות של בני נוער עולים, המתבטא ברמת הארגון שלה ובשימוש באלימות. עבריינות קבוצתית בעלת אופי מאורגן של כנופיה (במוסדות חסות הנוער ובפנימיות של עליית הנוער). העבריינים מתארגנים סביב מנהיג אלים על בסיס מוצא משותף מאחת המדינות של בריה"מ לשעבר. הכנופיות מונות 8-15 חברים והם עוברים עבירות סחיטה, גנבה, התנגשויות אלימות כלליות וגם כלפי כנופיות אחרות, זאת לעיתים על רקע שימוש בשתייה חריפה או סמים. המאפיין המרכזי של עבריינות הקבוצתית של אוכלוסיה זו הוא אלימות פנים-קבוצתית וחוץ קבוצתית הקשורה בעבירות סחיטה." ציטוט זה מחזק בעיניי את טענה כי חלק גדול מהתנהגות סוטה בקרב בני נוער עולה נובעת מחיפוש של שייכות ומנהיגות חזקה אצל מתבגרים עולים אשר נמצאים בריבוי משברים ואינם מוצאים את מקומם בחברה. יכול להיות שבמקרים מסוימים העבריינות מהווה גם קריאת תיגר לחברה על מקומם השולי ועל הדרה חברתית , מרד אותו עושים כתחליף למרד בהוריהם שהביאו אותם לארץ והפכו אותם ואת עצמם לשוליים של החברה.

גורמים אפשריים לירידה של אחוזי עבריינות בקרב בני נוער

1.מהנתונים שהציג בפנינו פרופ' רהב ביחס לעלייה ברמת איכות החיים בקרב בני נוער בישראל בכלל ובני נוער עולים בפרט מנתונים הסטטיסטים של השנתון של משרד לקליטת העלייה בנושא של ילדים עולים של 2007, עולה כי חלה עלייה באיכות החיים של בני נוער בארץ. יחד עם זאת, אחוז הילדים העולים שחיים מתחת לקו העוני נמוך באופן עקבי ביחס לכלל האוכלוסייה וזאת בין השנים 1999 עד 2007.

2.הופעלו תוכניות מניעה וטיפול חדשות במשרד החינוך. למשל, תוכניות למניעת נשירה מבתי ספר שהופעלו ע"י משרד החינוך כגון (ל"ב –לקראת בגרות, "אתגר", אמיץ", מב"ר ועוד ( מיכל טרומר ודר' בר-זוהר 2007). כמו כן, אגודות ועמותות שונות מפעילות תוכניות נוספות למניעת הנשירה וחיזוק זהות ישראלית בק

עוד במאמרים:
  >> התמכרות: סמים ואינטרנט
  >> התמכרות: סמים ואינטרנט
  >> 10 טיפוסי אישיות
  >> מה עדיף חינוך אינטגרטיבי או סגרגטיבי עבור בני נוער עולה במחמ"ע
  >> חיים על הקצה, סיפורו של דר רחוב
  >> אלכוהול בקרב עולים מחבר העמים לשעבר