אלכוהול בקרב עולים מחבר העמים לשעבר

אלכוהול בקרב עולים מחבר העמים לשעבר

השימוש לרעה באלכוהול הוא תופעה עתיקת יומין בארצות רבות בעולם .בארץ היה במשך שנים ברמה נמוכה אולם בשנים האחרונות ישנה עליה בשתיית משקאות חריפים בארץ[בר המבורגר,מזרחי,רוזניר ושטיינברג 2005]

עלייה זו מיוחסת לשינויים חברתיים ודמוגרפים שחלו בשנות ה90 של המאה העשרים עם עלייתם של כמיליון עולים חדשים מארצות ברה"מ לשעבר ,בעלי הרגלי צריכת אלכוהול שונים מאלו שהיו נהוגים בארץ קודם לכן .כמו כן בלטה ההתגברות של השימוש באלכוהול בקרב צעירים כחלק מתרבות הפנאי שלהם שהגבירה את הסיכון לשתייה מופרזת ולהפרעות הקשורות בשימוש באלכוהול.

העלייה ברמת השתייה עלולה להוביל להתפתחות אורח חיים המונע על ידי צריכה אינטנסיבית של אלכוהול וניתוק מתמשך מהמציאות היומיומית ומותירה את האדם המכור מחוץ למסגרת נורמטיבית ויש לה השלכות שליליות קשות על תחומים רבים בחייו :הפיזיים,נפשיים ,חברתיים ומשפחתיים
לרב המשתמש מחפש טיפול כאשר חייו הופכים לבלתי נסבלים והוא מגיע "לתחתית" והכוונה למצב נפשי ופיזי קשה.
בהתייחס לעולים קיימים חילוקי דעות ביחס לשאלה האם הבעיה של שימוש בחומרים פסיכואקטיבים מתפתחת טרם בואם לארץ או אחרי עלייתם אליה.

קיימת הערכה כי בין 50,000 -100,000 מתושבי הארץ הם אלכוהוליסטים [אשכנזי,סלעי,וששון 2004] אולם ניתן להסיק כי מספרם גבוה יותר ,כאשר המחקרים בוחנים אוכלוסיות בגילאים עד 40 ואילו רב האלכוהוליסטים המגיעים לטיפול הם מעל לגיל 40 כך שיתכן ומדובר באוכלוסיה נוספת חבויה.

מאפייני האלכוהוליסטים מצביעים על רב של גברים גילם הממוצע כ40 רובם נשואים ונולדו מחוץ לישראל בעיקר בארצות ארופה המזרחית .

לשם טיפול בבעיות המורכבות ובריבוי הצרכים של נפגעי אלכוהול ובני משפחותיהם הוקמו בארץ שירותים טיפולים והגנתיים מגוונים.
עם זאת יש לזכור כי עם בואם לארץ קולטת עלייה רבים מהעולים מחבר העמים ששותים אלכוהול בהפרזה אינם נוטים להשתמש בשירותים הטיפוליים העומדים לרשותם .עולים אלו מאופייניים בחוסר אמון בארגונים ממשלתיים בהתנגדות לחפש סיוע של אנשי מקצוע או של אלכוהוליסטים אנונימים ובהתנגדות לטיפול בכלל הדורש מהם חשיפה של עצמם בפני אחרים .מכשולים נוספים לטיפול הם חוסר הבנה של משמעות הטיפול ושל השפה[kagan,shafar,2001]

שימוש באלכוהול וסמים בארצות חבר העמים:
השימוש הנפוץ באלכוהול בארצות חבר העמים מתואר רבות בספרות, בסרטים, באגדות, בשירים, בהומור ובבדיחות. השימוש באלכוהול מהווה חלק בלתי נפרד וחשוב מהתרבות ומאירועים שונים בחיי הפרט, השימוש נפוץ מאוד גם במקומות עבודה, בחיי החברה, וכאמצעי תשלום (נהוג היה לשלם עבור העבודה שהתבצע בבקבוקי וודקה או קוניאק במקום כסף). אלכוהול שימש לכמה פונקציות עיקריות: קומפנסציה, בריחה מהמציאות, בילוי עם חברים וחגיגת אירועים משמחים, בריחה מהתמודדות מדאגה או משברים, סיוע להתמודד עם קור, עם כאבים פיזיים ונפשיים.

 
"מסורת השתייה בבריה"מ קיימת וידועה כאלף שנה. ההתמודדות עם התופעה הייתה על ידי "זריקת" מאות אלפי אנשים לכלא כמו כן היו פטירות רבות כתוצאה מצריכת אלכוהול. היו ניסיונות רבים של המשטר להתמודד עם "מכה" זו ללא הועיל. באמצע שנות השמונים נמנו בברה"מ מעל ל-20 מיליון אלכוהוליסטים שהגיעו למעשה משכבות נמוכות וחסרות השכלה, צעירים בני המעמד הבינוני, ואפילו משורות המפלגה השלטת." (בר און,2000)
ראוי לציין כי מבחינת ההיבט החברתי קיים יחס חשדני "ללא שותים" הסביבה מגלה יחס סובלני לשותים ולאלכוהוליסטים אין מפטרים,אין מתגרשים בשל הפרעות שתיה אלא במקרים קשים בלבד.
באשר למדיניות הקשורה לשימוש באלכוהול שנים רבות הממשלים השונים בברה"מ לשעבר תמכו בהקמת מרכזים להכנת אלכוהול ולמכירתו בשל הרווח העצום שהכניס לקופת האוצר.
בשנות ה80 התמקדה תשומת הלב של המנהיגות בבעיות שהאלכוהוליזם יוצר ועודדו חקיקת חוקים נוקשים המתייחסים לשימוש באלכוהול כולל הפעלת חוק הייבוש והגבלת שעות המכירה.
חוק הייבוש נכשל ובשנות ה90 החלה שוב עליה גדולה בצריכת האלכוהול שעברה את זו שלפני שנות ה80 .

 

עוד במאמרים:
  >> התמכרות: סמים ואינטרנט
  >> התמכרות: סמים ואינטרנט
  >> 10 טיפוסי אישיות
  >> עברינות בקרב בני נוער בישראל
  >> מה עדיף חינוך אינטגרטיבי או סגרגטיבי עבור בני נוער עולה במחמ"ע
  >> חיים על הקצה, סיפורו של דר רחוב